Sefer yeriʻot ha-ʼohel : (ʻim ḳunṭres zivḥe shelamim) kholel hagahot ṿe-hosafot be-ʻinyene sheḥiṭot u-vediḳoṭ ʻal sefer ohel Yitsḥaḳ u-lekiṭat Yitsḥaḳ ṿe-zivḥe tamim / meʼet ha-ḳaṭan Benyamim Zevulun Zʻegʼal.

  • Segal, Benjamin Zebulun.
Date:
5638 [1878]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Sefer yeriʻot ha-ʼohel : (ʻim ḳunṭres zivḥe shelamim) kholel hagahot ṿe-hosafot be-ʻinyene sheḥiṭot u-vediḳoṭ ʻal sefer ohel Yitsḥaḳ u-lekiṭat Yitsḥaḳ ṿe-zivḥe tamim / meʼet ha-ḳaṭan Benyamim Zevulun Zʻegʼal. Source: Wellcome Collection.

    111/124
    2 יריעות הלכות סי א ב שחיטה האהל מצד המנהג זהו דעת הרמ״א כסי׳ כ״ד שעי׳ ה' לס ל כדעת התהריס והדרישה שפירשו בכוונות רשי׳י דר״ל דתו אין צריך לשחיס עוד אכל איסורא ליכא♦ אלא כיון דלדעת התראכי״ה הוא טרפה דאורייתא לכן כוהגין לאסור והכ״ת כזה דאס הוא הפ״ח יש להקל כזה כמ״ש השייך עיי״ש: יבלק-י ס״ק ד) (י) אפילו בהולכה והיכאה• דאלת״ה א״כ הוי גישטרא ואסורה אפילו כמיעוט השיחכיס : לפענ״ד אין צריך לכל זה דכיון דקאי ' השתא על מה שכתב כפניס דגסטרא אסיר מקרא דושיזט פשיטא דטרפה אפילו בהולכה והיכאה למניין לנו לחלק: (שם) (יא) ועיקר הטעס דגיסטרא אסור משוס דאין לה כח להתאנח ולהוציא דחה כוי: הנה זהו הטעס של הרשכ׳יא אכל הכד״ה חולק על טעס זה משוס דע״י מליחה הי־ ליי להתיר יעוד דאין חשש זה אלא כשכירה ולא כחותך כשעת שחיטה. והחחכר זכר״צ כסי׳ הי כמוס׳ אות י׳ כתב שהוא חלתא כלא טעחא רק אין כידינו להקל נגד הרח״א. אחנס על הלק״י תימא לי קצת כיון דקאי השתא על מה שכתב כפניס דג־שטרא אסורה מקרא א״כ גזירת הכתוב הוא ולמה לי׳ לאחזורי אחר טעמיס : (ש□) (יב) ורש״י מפרש הטעס דגיסטרא אשור משוס דכתיכ ושחט כוי: גס כאן אין דכריו תחיורין כ״כ דהא לפי מה דקייתא השתא דגיסטיא אסיר תקרא דישחט א״כ הגמרא עצמה אמרה זאת ומה שייך לומר דרש״י מפרש הטעס• וק״ל: ב (בלק*י 0״ק ג כא״ה) (א) הלכך בסעודות' גדולות אס רוצה לצלית שלס עס הראש צריך לשאול פי השוחט יאי ליתא לשיחט לא יצלנו שלס עס הראש: ולא מהני שינקוכ עתה הוורידין דכי(ן שלא נקב איתס קודס הפרסס שוב נתקרר הדס• כ״כ השח״ח כסי׳ כ״כ שעי׳ א׳ כשס הרשכ״א• (נתעוררתי לזה מה״ס כ״י מכ״ל•) (ברק״י